"שברת חוק אמש," מלמל לוקאס, טון דיבורו נמוך עם רמז לאכזבה כשנעץ את מבטו באיזבלה. הבעתה התעוותה לתמיהה מבולבלת. "מה? לא עשיתי. הגעת מוקדם מהצפוי..." "לא טיפלת בעצמך," הוא קטע אותה, עיניו נוקבות בשלה בדאגה. "מה?" מלמלה איזבלה, גבותיה נקשרו זו לזו בתמיהה. "הבריאות שלך," הדגיש, קולו נצבע בדאגה. "אני לא מבינה." "אמרת שאני צריך לעשות כל מה שצריך כדי שזה יצליח." "בדיוק, את מזניחה את הבריאות והרווחה שלך -