"הייתי רוצה להישאר לבד הלילה," מלמלה איזבלה, קולה מתוח.
"גברת, את רועדת," אמרה אנה, דאגה ניכרת בקולה כשהמשיכה לייבש את איזבלה בעדינות.
"אני בסדר," התעקשה איזבלה מבעד לשיניים סגורות.
היא רצתה נואשות להישאר לבד. אנה היססה, ואז הנהנה בהבנה לפני שפנתה לעזוב.
"אני לא רוצה לאכול ארוחת ערב הלילה," הוסיפה איזבלה בשקט כשאנה עמדה לצאת.
הבעת הפנים של המשרתת הפכה מודאגת. "בבקשה," התחננה איזבלה, קולה רועד מעיי
















