"מי לעזאזל היא חושבת שהיא?" קולה של סלין רעם במסדרונות המפוארים של האחוזה, כשחלפה על פני המשרתות, שהחליפו מבטים זהירים. היה ברור שהיא במצב רוח רע במיוחד, והן הקפידו לזוז מדרכה, ונמנעו ממגע עין כשפנתה ישר לכיוון חדר העבודה שלה.
בנהמה מתוסכלת, היא השליכה את התיק שלה לעבר ארין, שנתפס לא מוכן וספג את מלוא עוצמתו על הלסת.
"הכלבה חסרת התועלת הזאת!" סלין ירקה בזעם.
ארין התכווץ מכאבים, משפשף את הלסת הכואב
















