איזבלה מיהרה למיטה והחליקה בשקט מתחת לשמיכות, מנסה לברוח מניחוחו הגברי המתמשך. ליבה פעם בחוזקה, והקול הדהד בעוצמה בחדר השקט. היא הציצה לעברו וחשה במבטו לרגע קצר. "האם אני גורם לך לאי נוחות?" שאל בשקט ועיניו בחנו את שלה. שאלתו תפסה אותה לא מוכנה. מבטו רמז על עצב, והיא היססה לפני שענתה. "לא, בכלל לא," היא השיבה במהירות, כמעט מהר מדי. הוא הנהן בתגובה. "טוב," הוא מלמל בשקט. הוא נראה עייף, מותש, כשהתמק