"לכבודו יש זיכרונות קשים הקשורים למקום הזה," הסבירה אדית ברכות, רמז לעצב בחיוכה.
איזבלה הנהנה בהזדהות, זה היה הגיוני להיזכר באי שקט של לוקאס קודם לכן כשהם נאלצו לבוא לכאן בפתאומיות.
"האם הוא כבר חזר?" שאלה איזבלה בדאגה, בתקווה לשמוע שלוקאס חזר.
"לא, גבירתי," ענתה אדית בעדינות, הניעה את ראשה קלות.
איזבלה נאנחה, חשה תערובת של דאגה וציפייה לשובו של לוקאס. אדית המשיכה, והדריכה את איזבלה במתקני החדר וה
















