"אמרת שהיא לא איום, שהיא סתם אפס! שאני לא צריכה לדאוג, שהיא לא יכולה לגנוב ממני, אבל היא גנבה!" סלין צרחה, קולה הדהד בחדר כשהיא התפרעה בפראות, הפילה רהיטים בזעמה. הם רק חזרו הביתה, והזעם העצור של סלין התפוצץ לכל הכיוונים. "הבטחתי לעצמי שלעולם לא שוב, נשבעתי שלעולם לא אפסיד לאישה התחמנית הזאת, אבל עדיין הפסדתי!" היא יללה, דמעות זלגו על פניה בתסכול וחוסר אמון. "קודם היא משפילה אותי מול כולם, ואז היא