לא אני ולא מלאני דיברנו במעלית. היא עווותה את פניה והורידה את ראשה תוך שהיא נשענת על קיר המעלית. למען האמת, לא היה לי כוח להתעסק איתה. למרות שאחיה פינק אותה לעיתים קרובות, לי מעולם לא הייתה סבלנות.
כשהגענו למשרד של מתיו, הוא אכן היה בפגישה. אחד מעובדיו ראה אותי ואת מלאני וקרא למתיו לצאת. מתיו נראה המום כשמבטו נע בין פנינו לפני שנעצר עלי.
לאחר מחשבה, הוא שאל, "מה את-"
"גרמתי לך למבוכה? למה שאטרח לה
















