השיחה עברה. הצגתי את עצמי, ואטלס הגיב, "אני יודע." התשובה שלו הפתיעה אותי. "אמ... תהיתי אם תוכל להצטרף אלי לארוחת צהריים. הייתי רוצה להחזיר לך את המעיל." "לא," הוא ענה, והשאיר אותי נבוכה למדי. הוא בטח לא הלך סחור סחור. כשנאבקתי להגיב, הוא המשיך, "שתיים אחר הצהריים בבית הקפה בלובי של גלנמרי פלאזה." אטלס לא סירב לי, אבל היה ניגוד תזמון. "בסדר! נתראה אז!" לאחר שסיימתי את השיחה, חזרתי בשקט על השם ATL