תגובתי הפתיעה את אטלס, בעוד איוונה רצה להרים את בתי הבוכייה. היא הציצה באטלס ואז משכה אותי הצידה. עדיין רעדתי ומקאתי כשגענו לביתה של איוונה. מכיוון שלא אכלתי דבר קודם לכן, יכולתי להקיא רק מיץ מרה, שהותיר טעם מר בפי. אווה נשארה לידי בעיניים פעורות, מודאגת כשהתחננה, "אמא, לכי למצוא את אבא!" חיבקתי והרגעתי אותה, "תהיי ילדה טובה, בסדר? אמא תמיד תהיה לצידך." לא יכולתי לשאת לספר לה שאולי כבר אין לה אבא.