אני ממצמצת כמה פעמים בשעה שפניו של טיילר מתקרבים. אין לי ספק שכל מי שמביט בזה מהזווית הנכונה, חושב שאנחנו מתנשקים. גרוני מתכווץ. למרבה המזל, הוא לא מתקדם מעבר לזה. אף שפנינו קרובים, זה לא מרחק מסוכן באמת. ”את מפחדת?“ הוא שואל באיטיות, ומעיר אותי ממחשבותיי. ”אני מרגישה קצת לא בנוח, למען האמת.“ אני מעלה חיוך עצוב. ”כלומר… יש מישהו שעוקב אחריי, אני לא מרגישה בטוחה מחוץ לבית שלי. ואי אפשר לדעת מה הם ע