האווירה במועדון הזה שונה מכל דבר שחוויתי מעולם. כשהלכתי למועדון הסאדו ההוא, שרר שם כאוס מוחלט, אבל כאן רגוע יותר. למרות האורות הסגולים והניאון שזוהר מתוך האפלה הנעימה, אני מרגישה בנוח לשבת על הספות העגולות הגדולות המקיפות את השולחן רחב הידיים ש—בדיוק כפי שביקשתי מג'וליאן—הוא המקום הטוב ביותר עבור כולם להשקיף עלינו.
אבל עכשיו, זה קצת מלחיץ אותי.
אני מקרבת את המוקטייל לשפתיי, מרגישה את הטעם הפירותי
















