היום היו יותר שולחנות פנויים, אז לקחתי אותה רחוק ככל האפשר מהדלפק. עם זאת, ברגע שנכנסנו למקום, כבר יכולתי להרגיש את עיניו של הבעלים עליי. זה קצת לא נוח לקרוא לו בכינוי כללי שכזה, אבל אין לי ברירה, כיוון שפספסתי את התזמון לשאול לשמו.
גרייס ואני מתיישבות, והוא ניגש אלינו עם חיוך רחב. איכשהו, הוא נראה שמח היום. וכשהוא נעמד לצד השולחן שלנו, אני רואה שעיניו נחות עליי. לא מדלגות בינינו – הן עליי.
"היי,
















