איריס: "את בסדר, איריס?" שאלה אמא, מושיטה לי כוס קפה, ותפסה אותי לא מוכנה כשהתקרבה אליי. ישבתי בחדר העבודה לבדי, מביטה החוצה אל החלון, צופה בגשם השוטף. ההורים שלי לא היו טיפשים, הם ידעו שמשהו מציק לי, ולמזלי, אמא לקחה על עצמה את הטיפול בליליאן בזמן שניסיתי להירגע. עברו כבר שעות מאז שהגענו, ובכל זאת, לא הצלחתי לגשת לאף אחד כשניסיתי לטבוע בכאב שהייתי שרויה בו. הופתעתי להיכנס לבית ולגלות שהיא כבר שם,