דין: ליבי הלם בחוזקה בתוך כלוב הצלעות שלי כשנכנסתי לבית החולים ומצאתי את ליליאן בוכה על הרצפה. אמא ישבה בפינה הרחוקה, נמנעת מלהסתכל על אף אחד בזמן שבכתה, בוהה במתרחש ממש מול עיניה כאילו שההתחבאות שלה במרחק היתה עומדת לשנות את העובדות. המטפלת של ליליאן ישבה לידה, מחזיקה אותה בזרועותיה, מנסה להרגיע אותה ממה שראתה. "לילי..." "תלך מכאן!" היא צרחה עלי, מה שגרם לי לקמט את מצחי בבלבול. "זה באשמתך." ליבי