דין: "אמא," אמרה ליליאן, רצה בהתרגשות לאיריס שחייכה למרות הכאב שהיא הייתה בו. העובדה שהיא הצליחה לחייך למראה בתה, ולא רצתה שהיא תרגיש שאמה מוטרדת, הייתה משהו שלא יכולתי שלא להעריך בה. זה גרם לי לתהות כמה פעמים היא בכתה כדי לנגב את דמעותיה מול ילדתה רק כדי להסתיר את כאבה כדי להבטיח שהיא תגדל את הנסיכה שלנו בסביבה הכי יציבה שיש. זה היה משהו שהערצתי בה, וזה היה משהו שאני הולך ללמוד איך להוקיר בה. בלש