איריס: מצאתי את עצמי יושבת מחוץ לדלת הכניסה של הבית שלי, לא יודעת לאן ללכת, הולכת לאיבוד במספר המחשבות שהיו לי, מרגישה יותר כאב ממה שאי פעם חשבתי שאני ארגיש. בעיקר, הייתי כועסת, והעניין היה, שהרגשות האלה היו כאלה שלא אהבתי שהבת שלי רואה בי. זה היה משהו שלעתים קרובות נלחמתי נגדו, ובכל זאת, הנה אני, נחלשת. העניין היה, ידעתי שבסופו של דבר אלך להורים שלי כדי לאסוף את ליליאן. הדבר האחרון שהייתי צריכה ה