איריס: ישבתי ליד שולחן האוכל, מחכה שדין יצא מהמשרד שלו ויצטרף אלינו לארוחת הערב. זה היה משהו שעורר זיכרונות שנאלצתי להתעלם מהם עכשיו, כשאני יושבת מול הבת שלי, מכריחה את עצמי להתעלם מהכאב שאני עוברת ומתמודדת איתו. אבל לא הייתי טיפשה, האיש דילג על ארוחת הצהריים איתנו, וארוחת הערב רק עכשיו הגיעה לתמונה. זה היה חזרה שלמה על עבר שהתרחש לפני שנים, ולא יכולתי שלא להרגיש חרדה בגלל זה. כל מה שקרה בעבר התחי