איריס: כרכתי את זרועותיי סביב בתי כשהמילים של דין הדהדו בראשי. העובדה שהוא האשים אותי בבגידה בו שברה אותי מעבר לכל הסבר. בעיקר משום שהייתי מצפה שהוא יכיר אותי טוב יותר. לעזאזל, אם כבר, האיש היה צריך להכיר אותי מספיק טוב כדי לא לחשוב שאחשוב על גבר אחר. "אמא, למה את עצובה?" שאלה ליליאן, כשקטעה את שרשרת מחשבותיי. התרחקתי מהחיבוק והיא הביטה בי לפני שניגבה את הדמעות שאפילו לא שמתי לב שזלגו מעיניי. מספר