איריס: "אמא?" אמרה הילדה, ליליאן, כשנכנסה לחדרי. הייתי צריכה להיאבק בדמעות, כי אפילו לא זכרתי מי התינוקת הזאת מלכתחילה; אבל, אם לשפוט לפי עיניה התמימות והדרך שבה היא הסתכלה עליי, לא יכולתי לשבור את ליבה ולומר לה שאני לא זוכרת אותה. "היי, קטנה." אמרתי, והנמכתי את קולי לכמעט לחישה. צפיתי בה כשהיא טיפסה למיטתי, ולא יכולתי לעצור את החיוך שנוצר על שפתיי כשהיא התיישבה לידי. עיניה פגשו את שלי לרגע לפני ש