פרק 11: רין היא בילתה את ששת השבועות האלה בסידור חיים חדשים לעצמה הרחק מהמקום הזה, הרחק מהיוסטון, טקסס, שם הוא עלול לראות אותה ולהבין שהיא לא עשתה את מה שהוא רצה, מקום שהיא בחרה, ומקום שהיא לעולם לא תצטרך לראות אותו או לשמוע עליו, בדיוק כפי שהיא רצתה, לא מה שהוא רצה. קלווין אולי רצה לשלוח אותה לחו"ל למקום שהוא מעולם לא הלך אליו, אבל היא לא התכוונה ללכת. היא יכלה, עם זאת, לגרום לו לחשוב שהיא מתכוונת ללכת. זה אפילו לא יהיה כל כך קשה. הוא יראה אותה נכנסת לנמל התעופה הבינלאומי הזה, ייתכן שאפילו לא יטרח, אבל הייתה לה תחושה שהוא יצפה כדי לוודא שהיא עוזבת. הוא, לעומת זאת, לא יכול היה לעבור את הבידוק הביטחוני, אז ברגע שהיא עברה אותם והייתה בתוך שדה התעופה עצמו, מה שהיא עשתה עם עצמה היה תלוי בה. רין בילתה את השבועות האלה בחיפוש אחר בית קטן ושקט בהרים, לא רק מחוץ לעיר, אלא הרחק מכל מקום שהיה בתחום השיפוט שלו בטקסס. אותו מפגש בחדר המדרגות, המילים שלו, היא עדיין תהיה שלו, גם אחרי שתתגרש ממנו. היא הבינה שזה אומר שהוא יכול לשלוט בה תמיד, כי היה לו את הכסף לעשות זאת. היא לא ידעה למה הוא היה צריך להיות כל כך אכזרי כדי להכריח אותה לעזוב. הסדר פשוט כמו שהוא הצהיר, כשהם הגיעו להסכם שלהם, היה מספיק. אבל לא, הוא היה מיליארדר והיה צריך להיות בשליטה על כל הסובבים אותו, כולל היא. היא לא יכלה להישאר כאן, או להיות בשום מקום שהוא היה בו, כי הוא היה, היא ידעה, מוצא דרך לגרום לה לעזוב, להשיג את מה שהוא רצה. אשר, ככל הנראה, היה שהיא תתרחק מהאישה שהוא מצא, וחשב שהיא גברת רייט. היא כבר סידרה את שינוי השם שלה, עשתה את כל הריצות וקיבלה את כל ההוכחות שנדרשו ממנה. כל מה שהיא הייתה צריכה לעשות זה להגיש אותו לאחר שהגירושים שלה הסתיימו. היא לא יכלה לעשות את זה עד אז. היא ארגנה את דיון בית המשפט לאותו יום שהייתה אמורה לעזוב, רק מאוחר יותר אחר הצהריים. הכל היה בסדר ועד כה לא היו בעיות, כדי למנוע ממנה להפוך באופן חוקי לשם העט שלה, מרילין רידלי, ראשי התיבות שלה אפילו יישארו זהים. לא שזה משנה. היא יכלה לשנות את זה למה שהיא רצתה. היא הייתה צריכה לעשות כמה נסיעות בחודש האחרון לעיר הולדתה החדשה העתידית בבדפורד, וירג'יניה כדי להסתכל על הבית והאדמה שהיא רכשה. היא כבר רשמה את זה תחת מרילין רידלי, היה לה חשבון עסקי תחת שם הסופרת שלה והבית היה עכשיו מחובר לזה. היא גם כבר העבירה את כל הכספים שלה לחשבון הזה. רין נהגה לשם בעצמה ולא טסה. היא לא רצתה שאף אחד יידע על מה היא עולה ויורדת מטיסות, ויספר לקלווין או ישאל אותו למה אשתו נוסעת לאנשהו, והיא ידעה שהיא עלולה להיתקל בקלווין עצמו. הוא נסע הרבה. אף על פי שבשנים שהם היו נשואים, הוא מעולם, למיטב ידיעתה, לא נסע למדינת וירג'יניה. אז זה היה מקום טוב להתיישב בו ולהיעלם בדיוק כמו שהוא רצה ממנה; רק שהיא הולכת לעשות את זה בדרך שלה. זו הייתה נסיעה של יומיים מלאים לשם, ויומיים חזרה, אבל היא גרה בקליפסייד לבדה וכך זה לא הורגש על ידי אף אחד. היא הסתובבה בבית שהפקידה עליו פיקדון. הוא היה על שישה דונמים של אדמה, בית כפרי לבן ויפה בסגנון בקתה עם רק שני חדרי שינה עם נחל זורם נחמד שהתפתל מאחוריו, והיו שבילי הליכה בטבע נחמדים, ביער עם מפלים וחיות בר בסביבה. מקום שקט ומבודד שבו היא יכולה להיות מישהי חדשה לגמרי, ואף אחד לא יידע שהיא גרושתו של מיליארדר. היא תהיה רק מרילין רידלי, סופרת. היא עשתה לא מעט קניות. ברגע שהכסף הזה הופקד בחשבון שלה בשבוע שעבר, הוא בעצם שילם את ארבעת המיליונים ואת תג המחיר שהבית היה שווה גם כן. היא כנראה לא הייתה צריכה לעבוד יותר אם היא לא רצתה. היה לה מלתחה חדשה לגמרי, והיא שינתה את המראה והסגנון שלה, שינתה הכל כדי להתאים לחיים החדשים שלה, להיות אדם חדש. היא הייתה בלובי של הבית עם המזוודה האחת שלה כשקלווין הגיע לבית לאסוף אותה. הוא היה לבוש היום באופן סתמי. נראה שהוא לא רצה שאף אחד יזהה אותו, רק לובש ג'ינס וחולצת טי. היא ראתה אותו דוחף את משקפי השמש שלו למעלה על ראשו כדי לשבת בשיערו. "רין." הוא בירך אותה. אבל אז עיניו עברו עליה, היא הייתה עם איפור מלא ושערה היה פזור סביב כתפיה, בתלתלים גדולים, והיא עמדה על עקבים ולבשה שמלה זורמת באורך טי יפה. זה היה גוון רך של משמש, עם שרוולים עם מעט תחרה. היו עליו פרחים גדולים בצבע משמש כהה מעורבבים בפרחים ורודים רכים עם עלים מטושטשים שחורים ואפורים. זה היה אלגנטי, אך יומיומי בו זמנית. "מר ריבס." היא בירכה אותו, ועיניו ננעצו ישר בשלה. היא קראה לו קאל כשהם היו נשואים. קלווין ברגע שהיא חתמה על ניירות הגירושים האלה, ועכשיו זה הסתיים; מחצות אתמול בלילה, היא הייתה רשמית גרושתו, אז מר ריבס היה מתאים למערכת היחסים הלא קיימת שלהם עכשיו. "זה קצת פורמלי, לא?" היא הסתכלה עליו. לא, היא לא חשבה כך, היא הניחה את מפתחות הבית על שולחן הלובי ליד האגרטל הריק, שבדרך כלל יהיה מלא בפרחים. "מפתחות הבית," היא אמרה, ואז הניחה את מפתחות המכונית לידם. "פתיחת דלת המוסך נמצאת במכונית כמו תמיד, דאגתי שהכל בבית יכובס, והמכונית תפורט עבורך." היא אמרה לו "הגנן יהיה כאן מחרתיים, שילמתי לו מראש, ואז אתה צריך לנהל את זה בעצמך. השארתי רשימה של דברים על שולחן האוכל שיצטרכו את תשומת לבך תוך שבועיים. כדי לשמור על הבית מתוחזק." היא הושיטה יד למזוודה שלה וידו נחתה עליה. "אני יכול להביא את זה." הוא מלמל, "את יודעת רין, את לא צריכה לעשות את כל זה." "אני פשוט מחזירה לך, את כל הדברים שנתת לי באותו מצב, נימוס נפוץ עכשיו כשאנחנו גרושים. זה הכל." היא יצאה מהבית והרכיבה את משקפי השמש שלה. היה מוקדם, והשמש זרחה בבהירות. הוא העמיס את המזוודה ונכנס מאחורי ההגה של הבנטלי שלו והסתכל עליה. "נאחר אם לא תצאי בקרוב." היא אמרה לו. "יש לך את הדרכון ואת מסמכי הנסיעה שלך?" הוא שאל כשהוא הכניס את המכונית להילוך והסיע אותם הרחק מהאחוזה. "כן." היא אמרה בפשטות, "אל תדאג, אני אעלה על המטוס הזה." היא מלמלה ופנתה להסתכל מהחלון. "את נראית שונה מאוד," הוא העיר. "השמלה מתאימה לך." "אני יודעת." היא ענתה, "אתה לא צריך להיות נחמד אליי, אני מבינה קלווין." "את מבינה מה בדיוק?" הוא שאל. היא הנידה בראשה קלות. הוא באמת חשב שהיא לא יודעת את האמת. "שמצאת את האישה שאתה רוצה להתחתן איתה. בגלל זה אנחנו מתגרשים, כדי שתוכל להתחתן איתה." הוא שתק לרגע ארוך ואז אמר, "את צודקת בזה." "איך היא הולכת להרגיש לגבי הסעיף שלי? אתה לא הולך לספר לה? היא אפילו יודעת שאתה לוקח אותי לשדה התעופה?" "היא מודעת לכל זה," הוא העיר. היא רק הנהנה אך לא אמרה דבר, תהתה אם האישה הזאת נישקה אותו כבר, קיבלה משהו שהיא מעולם לא יכלה. ידעה למה, אבל איך היא לא רצתה את זה כשהם שכבו כל הזמן, וכל הדברים שהוא היה עושה, כל המקומות שהפה שלו היה הולך אליהם, והדבר היחיד שהוא לא היה עושה לעזאזל היה לנשק אותה על הפה. היא הבינה שהיא תקועה על זה, אבל זה בגלל שהיא הייתה מאוהבת בו, ורצתה לחוות את זה רק פעם אחת. היא הייתה צריכה לכפות את ידו כדי להשיג את זה אפילו, לעשות איתו עסקה שהיא תעזוב ולעולם לא תחזור. רק בשביל נשיקה אחת. היא ידעה שנשים נישקו אותו בעבר, הוא היה רווק הרבה זמן, היה מבוגר ממנה ב-8 שנים, והיה רווק שהיו לו נשים כל הזמן, חברות לפניה. היא ראתה אותו בדפי החברה נועל שפתיים עם נשים אחרות. רק אותה הוא לא היה מנשק לעזאזל.