קלוין הוא הסתובב בחדרו של וויל. האיש היה בטלפון, וזה אפילו לא היה 9 בבוקר. קל היה מרוגז ברגע זה, התוכנית שלו לבקש גירושים הבוקר לא התממשה. רין פשוט הפתיעה אותו לחלוטין עם השאלה הזו על הרצון שלה לילד ממנו. "מה כל כך מטריד אותך?" שאל וויל לבסוף כשסיים את השיחה. האיש צפה בו מסתובב בחדר. "רין השתגעה כשביקשת גירושים?" "לא, לא ביקשתי ממנה," הוא מלמל. "מה? למה לא? זו הייתה התוכנית," הצהיר וויל בפנים זעופות. "פשוט לא יכולתי. היא הייתה מאושרת אתמול בלילה, צחקקה אליי ואז הבוקר..." הוא נאנח. "היא שאלה אותי על הבאת ילד." "מה!" וויל בהה בו עכשיו. "כן, זו הייתה התגובה שלי." קלווין הצהיר, "איך יכולתי לבקש גירושים מיד לאחר השיחה הזו? היא הייתה חושבת שזה בגלל שהיא שאלה על ילד. זה פשוט לא בסדר, אני לא כל כך אכזרי." "אתה אומר את זה, אבל הבחורה הזו מאוהבת בך, קלווין, אתה אמרת בעצמך. סיפרת לי שהיא התכרבלה אליך אחרי יום הנישואין השני שלכם ושהיא מלמלה שהיא אוהבת אותך במצב השינה המבולבל שלה." "אני יודע," הוא מלמל, וחיוך קל נגע בפניו למראה הזיכרון הזה. היא הייתה כל כך חמודה, התחבקה אליו, טפחה קלות על חזהו ונאנחה ברכות, מלמלת בחלום 'אני אוהבת אותך, קאל'. היא הייתה היחידה שהורשתה לקרוא לו קאל. כל השאר קראו לו קלווין או מר ריבס. "היית צריך לבקש גירושים אז," מלמל וויל, "עכשיו תראה לאן נכנסת." "לא הייתי מוכן אז." הוא נאנח והתיישב על הספה של האיש, והוא לא היה מוכן. כן, היא הייתה אשתו, אבל זה היה נישואי חוזה ומעולם לא הסתכל עליה בשום צורה אחרת מלבד זאת. "אני חייב לבקש את זה עכשיו, פשוט לא יכולתי לעשות את זה היום כפי שתכננתי." "ובכן, ככל שזה יקרה מוקדם יותר, כך ייטב, אתה יודע את זה. אפילו גירושים ללא התנגדות, שזה מה שזה יהיה, ייקח שישה שבועות להסדיר ולסיים, אז אני מציע שתתחיל לגרום לתוכניות שלך להתממש. או שהיא פשוט תבקש את זה בעצמה. אתה באמת רוצה את זה?" "לא," הוא מלמל. "זה חייב לבוא ממני," הוא הנהן. "אני אסדר את הצד שלי היום. אני יודע לאן היא חולמת לנסוע לחופשה. זה לא חצי ברור ששומר המסך שלה הוא המקום שהיא רוצה לנסוע אליו." "אז תעשה את התוכניות, אתה שומר על הדרכון שלה, נכון?" הצהיר וויל. "כן, זה עם שלי. אני אסדר הכל, את הטיסות והלינה, את הסיורים שאני יודע שהיא תרצה לצאת אליהם." הוא הנהן בנחישות. דעתו הייתה נחושה. "זה הרבה מאמץ בשביל גירושים, אתה יודע את זה נכון." וויל הניע את ראשו. "ממ, אני הבחור הטוב, זוכר." למרות שהוא לא הרגיש ככה עכשיו, לבחורה הזו לא היה אף אחד, הושלכה לבית יתומים ואז גדלה במערכת אומנה. הוא הופתע שהיא הייתה כל כך מותאמת. הוא ניער את זה מעליו וקם. "מתי יערכו את הניירת?" "כשתפרט את מה שאתה רוצה בהם, אני אערך את זה היום יש לי זמן, אין לי בית משפט היום. מה היא מקבלת?" "הבית שאנחנו חולקים, וארבעה מיליון דולר אמורים להספיק. ואז את החופשה הזו ששולמה במלואה ליעד החלומות שלה. אני אעשה את זה במחלקה ראשונה, גם." הוא יפנק אותה קצת, היא ראויה לזה. "אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה ככה, קלווין. אתה יכול פשוט..." "לא, זה חייב להיות ככה. אנחנו חייבים להתגרש, זו הדרך היחידה שאני רואה שהיא תהיה מאושרת. היא תבין שהכוונה שלי היא לשחרר אותה, כדי שהיא תוכל להיות מאושרת בעתיד." "זה יכול להתפוצץ לך בפנים, אתה יודע, הייתי מוכן להמר שיש מזג בתוך האישה שלך." "הממ, מעולם לא ראיתי את זה," הוא הניע את ראשו. "היא מתוקה מדי מכדי לצעוק ולצרוח ולהתפרץ. כנראה רק תבהה בי ותמלמל 'בסדר, איפה הניירות'." או שזה מה שהוא קיווה לו. "אני לא רוצה לעשות מזה סצנה גדולה, לשמור על זה בצניעות ולהוציא את זה מהעיתונים." "אז מתי אתה הולך לעשות את זה? אתה תמסור את הניירות בעצמך? או שאני אהיה הבחור הרע עבור אשתך המתוקה והאוהבת?" מלמל וויל. "אני מבין שאתה לא אוהב את זה, וויל, אבל אנחנו לא יכולים להמשיך בנישואים שלנו כפי שהם. זה לא בסדר ואתה יודע את זה. אני לעולם לא אוכל להגיד לה שאני אוהב אותה בחזרה, אז הגיע הזמן להתגרש." הוא הצהיר "אם אתה יכול להכין הכל עד מחר, שנינו נלך לאחוזת צוק, ואני אגיד לה שאני רוצה להתגרש ואתה, ידידי, תוכל למסור לה את הניירות." "יופי, אני לא אתערב אם היא תנסה לתת לך סטירה." "היא לא תעשה את זה," הצהיר קאל, והיא לא תעשה את זה. היא לא הייתה סוג כזה של אישה. "הלב שלה נשבר, היא פשוט יכולה. אני אכין אותם לבוקר. הכי טוב שתחתום עליהם לפני היציאה לשם, כדי שאוכל להגיש אותם ביום, כדי שההמתנה של שישה שבועות תתחיל מיד." קאל הנהן ופנה למשרדו. זה הולך להיות יום ארוך ומעצבן להפליא, והוא ידע את זה. דעתו תוסח מהמילים שהיא אמרה הבוקר. תינוק, היא רצתה להביא תינוק ממנו, בתוך נישואי חוזה. זה לא היה הדבר הנכון לעשות, להביא ילד לנישואים כמו שהם היו. אז, לא, הוא לא רק שלא יביא איתה ילד, הוא יגרש אותה כדי לוודא שהיא תבין אותו. הוא בילה את היום בסידור כרטיסי טיסה ולינה, בדק סיורים באזור והזמין כמה מהם: סיור כרמים, טיסה בכדור פורח, רכיבה על סוסים על החוף. שייט ארוחת ערב על יאכטה נחמדה ויום ספא, הוא הזמין את המלונות הטובים ביותר ווידא שיש העברות יוקרתיות. כל הדברים שהיא דיברה עליהם עם אמו, כל הדברים שאמו אמרה לו שהוא צריך לעשות איתה, "קח את אשתך לחופשה בני, תעשה את זה רומנטי ותירגע, תיהנו אחד מהשני." הוא ידע מה זה אומר. היא רצתה שהוא יביא ילד עם אשתו. לחזור הביתה בהריון זה מה שהיא התכוונה. הוא הסתכל על רשימת הדברים והדפיס את מסלול הטיול. זה היה די נרחב, חופשה של חודש שלם באיטליה. היא ממש תאהב את זה, היא תראה שהוא עשה מאמץ לתת לה משהו שהיא התעניינה בו, יעד החלומות שלה. היא לא יצאה לחופשה בשלוש השנים שהם היו נשואים, לוח הזמנים שלו די הפריע לזה. תמיד היו לו אירועים, בין אם הם היו עסקיים או צדקה, כאן או במדינות אחרות או מחוץ למדינה. הוא שם הכל ביחד והוציא את הדרכון שלה מהכספת, דפדף בו. היא הייתה בשני נסיעות עסקים איתו, והוא שכב איתה ללא רחם באותם ימים שהם נשארו ביחד. אשתו הייתה יפה והיה לה חיוך שיכול להמיס את ליבו של כל גבר. זו הסיבה שהוא היה צריך גירושים. הוא רצה שהיא תהיה באמת מאושרת, והיא לא יכלה להיות כזו בתוך נישואי החוזה שלהם, משהו שהיה מלא בכללים ותנאים, דברים שהוא שמר במקום כדי להגן עליה ועל עצמו. לא שזה נראה שעזר להגן עליה, היא עדיין הצליחה להתאהב בו. הגיע הזמן לסיים את הנישואים המזויפים שלהם לטובת אושר ושביעות רצון. היא לא תאהב את זה, תישבר הלב, אבל זה היה לטובה. הוא לא יכול היה להישאר בנישואי החוזה האלה אם הוא לא יכול היה לתת לה את מה שהיא באמת רצתה, והוא לא יכול היה.