תיאודור מעד החוצה מחדרו, נראה נבוך. "מה קרה?"
איזבלה נעצה בו מבט זועם, עיניה מלאות דמעות. כתפיה עלו וירדו כשנאבקה לרסן את כעסה. "אתה מעמיד פנים שאתה חולה רק כדי להימנע מבית הספר... אתה בכלל מבין? **מכל העיסוקים, לימודים הם מעל הכל!** אם אתה לא רוצה שיציקו לך יותר בעתיד, אתה חייב ללמוד קשה!"
תיאודור מיד נכנע, עיניו החדות בצורת פריחת אפרסק נשמטו. "טעיתי."
קולה של איזבלה רעד בתסכול. "תיאודור, אני מוכ
















