נתן היה המום. לרגע, הוא כמעט האמין שישבלה באמת לא יכולה לחכות להיפטר ממנו. אבל הוא התאושש במהרה. "ישבלה, משחק הפסיכולוגיה ההפוכה הזה שלך לא ייגמר טוב אם תגזימי," הוא אמר מבעד לשיניו. ישבלה הרגישה שלדבר איתו עוד יותר זה בזבוז נשימה. "נתן, צא. אני לא רוצה לראות אותך שוב לעולם." פניה היו מלאות טינה ושברון לב. נתן ריכך את הטון שלו. "בלה, לאחותך מעולם לא היו שאיפות גדולות בחיים. זה החלום היחיד שהיה לה