"סוּזָן אָמְרָה בִּזְהִירוּת, "ג'וּלְיָאן, יֵשׁ לִי בֶּאֱמֶת פְּגִישָׁה עִם הַלָּקוֹחַ שֶׁלִּי..." בָּאנג! ג'וּלְיָאן נִתֵּק. אָז, סוּזָן רָאֲתָה אֶת הַמַּיְיבָּאךְ הַשְּׁחוֹרָה מַאֲמִיצָה מְהֵרוֹת. סוּזָן צָחֲקָה בְּמָרִירוּת. נִרְאֶה שֶׁהִיא הִתְגָּרְתָה בּוֹ... אֲבָל...הִיא גַּם הָיְתָה חַפָּה מִפֶּשַׁע! לֹא הִיא זֹאת שֶׁגָּרְמָה לְצֶ'אנְס הַמִילְטוֹן לְהַכְרִיז עַל אַהֲבָתוֹ אֵלֶיהָ, וּבֶאֱמֶת הָיְתָה לָהּ פְּגִישָׁה עִם לָקוֹחַ. "צַר אֹפֶק," סוּזָן מִלְמְלָה. הִיא מָצְאָה אֶת בֵּית הַקָּפֶה "מִיט" וְחִכְּתָה לַלָּקוֹחַ שֶׁלָּהּ. הַמַּיְיבָּאךְ הֵאִיצָה עַל הַכְּבִישׁ. לְפֶתַע, הִיא עָצְרָה בְּצַד הַדֶּרֶךְ. עֵינָיו שֶׁל ג'וּלְיָאן הִבְרִיקוּ בְּמַבָּט כּוֹעֵס. הָאִשָּׁה הַמְּקֹלֶּלֶת הַהִיא! כָּל כָּךְ הַרְבֵּה נָשִׁים מֵתוֹת לִהְיוֹת בַּמְּכוֹנִית שֶׁלּוֹ, אֲבָל הוּא לֹא יָכֹל לִטְרֹחַ. עַכְשָׁו, הִיא מֵעִיזָה לִדְחוֹת אֶת הַהַצָּעָה הָאִישִׁית שֶׁלּוֹ? הָהָה, פְּגִישָׁה עִם לָקוֹחַ! הַאִם עָלָיו לִהְיוֹת מְרֻצֶּה מִמְּסִירוּתָהּ שֶׁל הָעוֹבֶדֶת שֶׁלּוֹ? שָׁכַח מִזֶּה. סוּזָן יָכֹלָה לַעֲשׂוֹת מָה שֶׁהִיא רוֹצָה! אֵין לְזֶה שׁוּם קֶשֶׁר אֵלָיו! בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, יָכֹלָה לִהְיוֹת לוֹ כָּל סוּג שֶׁל אִשָּׁה רַק עִם שִׂיחַת טֵלֵפוֹן. ג'וּלְיָאן חִיֵּג מִסְפָּר. "אֵיפֹה אַתְּ? אֲנִי אָבוֹא לֶאֱסֹף אוֹתָךְ." "יוֹשֵׁב רֹאשׁ שָׁאו?" קוֹל נִרְגָּשׁ הִכְרִיז, "אֵיךְ זֶה שֶׁחָשַׁבְתָּ לְחַפֵּשׂ אוֹתִי?" "אַתְּ לֹא שְׂמֵחָה בְּקֶשֶׁר לָזֶה?" "בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא, אֲנִי עוֹמֶדֶת לְהִתְעַלֵּף מֵאוֹשֶׁר. יוֹשֵׁב רֹאשׁ שָׁאו, אֲנִי בְּ..." ג'וּלְיָאן נִתֵּק כְּשֶׁגַּבּוֹתָיו מוּרָמוֹת. אִמְנָם, זֹאת צְרִיכָה לִהְיוֹת הַתְּגוּבָה הַנְּכוֹנָה. 'סוּזָן, הַאִם אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַחְלִיף אוֹתָךְ? בִּלְעָדַיִךְ, אֲנִי רַק אֶהְיֶה יוֹתֵר מֻפְקָר.' ג'וּלְיָאן אָז נָסַע. בֵּינְתַיִם, סוּזָן הִמְשִׁיכָה לְהִסְתַּכֵּל בַּשָּׁעוֹן שֶׁלָּהּ. כְּבָר הָיָה 6:30 בָּעֶרֶב, אֲבָל הַלָּקוֹחַ לֹא נִרְאָה בְּשׁוּם מָקוֹם. כְּשֶׁהִיא עָמְדָה לִשְׁלֹחַ אִימֵייל לְאִשּׁוּר מֵחָדָשׁ אֶת זְמַן הַפְּגִישָׁה, קוֹל רַךְ צִלְצֵל, "גְּבֶרֶת שֶׁלְבִּי, חִכִּית כְּבָר דַּי." סוּזָן הֵרִימָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעֵינֶיהָ מָצְאוּ אֶת הָאִישׁ עוֹמֵד לְצִדָּהּ. הִיא לֹא יָכְלָה לְהַאֲמִין לְעֵינֶיהָ. זֶה הָיָה הוּא! אֵיךְ זֶה יָכֹל לִהְיוֹת הוּא!? "גְּבֶרֶת שֶׁלְבִּי, זֶה לֹא מְנוּמָס לִנְעֹץ מַבָּט בַּמְּאֹרָס שֶׁלִּי כָּכָה." הַיַּלְדָּה צָחֲקָה וּפָנְתָה בִּפְתַיְינוּת לָאִישׁ לְצִדָּהּ. "יָקִירִי, אַתָּה כָּרִיזְמָטִי מִדַּי. אֲפִילוּ גְּבֶרֶת הַמְּעַצֶּבֶת כָּאן נִמְשֶׁכֶת אֵלֶיךָ." הָאִישׁ חִיֵּךְ אֵלֶיהָ. "אַל תְּשַׂחֲקִי." אָז, הוּא הִסְתַּכֵּל עַל סוּזָן. "גְּבֶרֶת שֶׁלְבִּי, מֶנְדִּי יְכוֹלָה לִהְיוֹת שוֹבָבָה לִפְעָמִים. בְּבַקָּשָׁה אַל תִּקְחִי אֶת זֶה לַלֵּב." הֵם הָיוּ מִלִּים חַמּוֹת, אֲבָל הָיְתָה שָׁם טוֹנָצְיָה רְחוֹקָה. הַפִּנּוּק וְהַנְּדִיבוּת פַּעַם הִשְׁתַּיְּכוּ לָהּ, אֲבָל הֵם עַכְשָׁו הִשְׁתַּיְּכוּ לְאִשָּׁה אַחֶרֶת. הָאִישׁ הַהוּא עוֹמֵד מוּלָהּ הָיָה לוּק גֶ'נְקִינְס, הָאִישׁ שֶׁהֵפֵר אֶת הַהַבְטָחָה שֶׁלּוֹ אֵלֶיהָ. מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן, סוּזָן אָחֲזָה אֶת יָדֶיהָ בְּחוזְקָה יַחַד. מִלְּבַד לוּק, מֶנְדִּי אֵינְסְלִי הָיְתָה גַּם כֵּן הֶכֵּרוּת. לְמֶנְדִּי הָיָה דָּבָר בִּשְׁבִיל לוּק לְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הָאָרֹךְ בְּיוֹתֵר. בִּתְחִלָּה, כְּשֶׁסוּזָן הָיְתָה יַחַד עִם לוּק, מֶנְדִּי הִשְׁתַּמְּשָׁה בַּהַשְׁפָּעָה שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּהּ כְּדֵי לְעַנּוֹת אוֹתָהּ. בְּאוֹתוֹ זְמַן, לוּק תָּמִיד הָיָה מֵגֵן וּמָגֵן עָלֶיהָ בְּלִי הִסּוּס. עַכְשָׁו, הוּא הִסְתַּכֵּל עַל סוּזָן כְּאִלּוּ הִיא הָיְתָה זָרָה אֲבָל הָיְתָה מְלֵאָה בְּאַהֲבָה כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל עַל מֶנְדִּי. לַמְרוֹת שֶׁלִּבָּהּ הִרְגִּישׁ כְּאִלּוּ הוּא נִגְרַס לְפִיסוֹת, הִיא הִצְלִיחָה לְאַלֵּץ חִיּוּךְ. "אֵין מָה לִדְאֹג. גְּבֶרֶת אֵינְסְלִי...הִיא חֲמוּדָה." "תִּרְאֶה, גְּבֶרֶת שֶׁלְבִּי אוֹמֶרֶת שֶׁאֲנִי חֲמוּדָה. אַתָּה הָיָחִיד שֶׁמִּתְלוֹנֵן," מֶנְדִּי הִמְשִׁיכָה לְפַלְרֵט עִם לוּק. לוּק רַק חִיֵּךְ בַּחֲזָרָה. הַחִיּוּךְ שֶׁלּוֹ הָיָה מוּכָּר עֲדַיִן זָר. סוּזָן הִרְגִּישָׁה אֶת לִבָּהּ כּוֹאֵב. "גְּבֶרֶת שֶׁלְבִּי, זֶה הַמִּקְרֶה. לוּק וַאֲנִי מִתְחַתְּנִים בְּקָרוֹב, כָּךְ שֶׁשָּׂכַרְתִּי אוֹתָךְ לְעַצֵּב אֶת חֶדֶר הַשֵּׁנָה הַחָדָשׁ שֶׁלָּנוּ. אַתְּ יוֹדַעַת כָּל יַלְדָּה חוֹלֶמֶת שֶׁיִּהְיֶה לָהּ אֵרוּעַ חֲתֻנָּה מֻשְׁלָם וַאֲנִי חַיֶּבֶת לִהְיוֹת לִי גַּם אֶת חֶדֶר הַשֵּׁנָה הַמֻּשְׁלָם. לָכֵן, הִשַּׂגְתִּי אוֹתָךְ לְשַׁנּוֹת אֶת הַתִּכְנוּנִים. אֲנִי לֹא מְנַסָּה לָתֵת לָךְ צָרוֹת. אֲנִי רַק..." מֶנְדִּי דִּבְּרָה בִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת. סוּזָן לֹא שָׂמָה לֵב לְמָה שֶׁהִיא אָמְרָה וְהִיא לֹא יָכְלָה לַעֲזֹר לְהִסְתַּכֵּל בְּכִוּוּן שֶׁל לוּק כְּשֶׁאֵין סְפוֹר רְגָשׁוֹת סָעֲרוּ בְּלִבָּהּ. נִרְאֶה שֶׁהוּא יָרַד בַּמִּשְׁקָל. אֲבָל, הוּא נִרְאָה נֶמֶרֶץ. אוּלַי הוּא הִשְׁתַּקֵּם הֵיטֵב. "גְּבֶרֶת שֶׁלְבִּי." לוּק קִמֵּט אֶת מִצְחוֹ. "יֵשׁ מַשֶּׁהוּ עַל הַפָּנִים שֶׁלִּי?" "לֹא." סוּזָן הִסְתַּכְּלָה לְמַטָּה מַהֵר. לוּק פָּנָה לְמֶנְדִּי. "מֶנְדִּי, הַאִם אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהִשְׁתַּנּוֹת לִמְעַצֵּב חָדָשׁ?" מֶנְדִּי צָחֲקָה וְאָמְרָה בְּרַכּוּת, "זֶה בְּסֵדֶר, לִגְבֶרֶת שֶׁלְבִּי יֵשׁ יְכֹלֶת מַדְהִימָה. אֲנִי רוֹצָה אוֹתָהּ לְעַצֵּב. יָקִירִי, אַתָּה יָכוֹל לַעֲזֹב אוֹתָנוּ לְמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה? אֲנִי צְרִיכָה לְדַבֵּר עִם גְּבֶרֶת שֶׁלְבִּי בִּפְרָטִיוּת." "בְּטָחוּת." לוּק קָם. הוּא אֲפִילוּ נָתַן לְסוּזָן מַבָּט מַזְהִיר לִפְנֵי שֶׁהוּא עָזַב. בְּאוֹתוֹ רֶגַע, הַהַרְגָּשׁוֹת שֶׁל סוּזָן הָיוּ בִּלְתִּי נִתָּנוֹת לְתֵאוּר. הִיא יָדְעָה בְּבֵרוּר שֶׁלּוּק שָׁכַח לְגַמְרֵי מִמֶּנָּה, אֲבָל הָיָה שָׁם נִיצוֹץ שֶׁל תִּקְוָה בְּלִבָּהּ לִפְנֵי שֶׁהֵם נִפְגְּשׁוּ. אֲבָל, הִיא לֹא יָכְלָה לִבְרֹחַ מֵהַמְּצִיאוּת הַבְּרוּטָלִית. לֹא הָיָה שׁוּם שְׂרִיד מִמֶּנָּה בְּלִבּוֹ שֶׁל לוּק. לְפֶתַע, קוֹל לִגְלֵג עָלֶיהָ, "גְּבֶרֶת שֶׁלְבִּי, הַלֵּב שֶׁלָּךְ כּוֹאֵב, לֹא כֵּן?" סוּזָן הִסְתַּכְּלָה עַל מֶנְדִּי. בְּאוֹתוֹ רֶגַע, הַחִיּוּךְ הַמַּלְאָכִי שֶׁל מֶנְדִּי שֶׁהֻשְׁתַּמֵּשׁ בִּפְנֵי לוּק לֹא נִרְאָה בְּשׁוּם מָקוֹם וְנִגְלוּ נִיבֶיהָ הָרָעִים. "אַתְּ...אַתְּ עָשִׂית אֶת כָּל אֵלֶּה בִּמְיֻחָד! אַתְּ מִינִּית אוֹתִי בִּמְיֻחָד לְעַצֵּב אֶת הַחֶדֶר שֶׁלָּכֶם, בִּמְיֻחָד לְבַקֵּשׁ פְּגִישָׁה, וּבִּמְיֻחָד בִּקַּשְׁתְּ מִלּוּק לְ..." סוּזָן חָרְקָה שִׁנֶּיהָ. כְּשֶׁמֶּנְדִּי צָחֲקָה, הָיָה שָׁם שְׁרִיד שֶׁל זְדוֹנִיוּת שֶׁלֹּא יָכֹל לְהִסָּתֵר בְּעֵינֶיהָ, "בְּוַדַּאי, עָשִׂיתִי אֶת זֶה בִּמְיֻחָד! פַּעַם קֹדֶם כְּשֶׁלּוּק פִּנֵּק אוֹתָךְ, הָיִית כָּל כָּךְ שַׁחְצָנִית בִּפְנֵי, אֲבָל מִי הָיָה מְנַחֵשׁ שֶׁתְּאוּנָה תִּמְחַק אוֹתָךְ לְגַמְרֵי מֵהַזִּכָּרוֹן שֶׁל לוּק. טְסְק, טְסְק, טְסְק, הוּא לֹא שָׁכַח שׁוּם אָדָם אוֹ שׁוּם דָּבָר אַחֵר אֶלָּא אַתְּ. לָמָּה שֶׁהוּא יִשְׁכַּח אוֹתָךְ? אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲנָשִׁים שֶׁנִּשְׁכָּחִים בְּקַל אֵינָם כָּל כָּךְ חֲשׁוּבִים בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר." 'אֲנָשִׁים שֶׁנִּשְׁכָּחִים בְּקַל אֵינָם כָּל כָּךְ חֲשׁוּבִים בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר.' לִבָּהּ שֶׁל סוּזָן כָּאַב בְּצוּרָה נִמְרֶצֶת. הִיא רָצְתָה לִנְקֹם אֲבָל לֹא יָכְלָה לִמְצֹא אֶת הַמִּלִּים. מֶנְדִּי צָדְקָה. אִם הִיא הָיְתָה חֲשׁוּבָה, לָמָּה שֶׁהוּא יִשְׁכַּח אוֹתָהּ? כְּשֶׁהִסְתַּכְּלָה עַל הַכְּאֵב שֶׁל סוּזָן, שְׁטִיפָה שֶׁל הֲנָאָה הִבְרִיקָה עַל פָּנֶיהָ שֶׁל מֶנְדִּי. "כְּשֶׁהוּא הָיָה מְעֹרָב בַּתְּאוּנָה וְהָיָה רָתוּק לַמִּטָּה, אֲנִי הָיִיתִי זֹאת שֶׁטִּפְּלָה בּוֹ. אֵיפֹה הָיִית אָז? כָּךְ, סוּזָן, מַגִּיעַ לִי זֶה." אֵיפֹה...הִיא הָיְתָה? סוּזָן הִתְבַּלְבְּלָה קְצָת. כְּשֶׁלּוּק נִכְנַס לַתְּאוּנָה, הִיא מִהֲרָה לִרְאוֹת אוֹתוֹ. אֲבָל, הַהוֹרִים שֶׁל לוּק עָצְרוּ אוֹתָהּ בַּחוּץ. סוּזָן עֲדַיִן יָכְלָה לְהִיָּזֵכֵר בְּמִלֵּיהֶם הַחַדּוֹת. "אַתְּ רַק עִם לוּק בִּגְלַל הַכֶּסֶף שֶׁל מִשְׁפַּחַת גֶ'נְקִינְס, לֹא כֵּן? הַבֵּן שֶׁלָּנוּ כְּבָר שָׁכַח מִמֵּךְ, כָּךְ בְּבַקָּשָׁה תַּעַזְבִי מִיָּד."