היא דאגה כל כך ללוק עד שכָרְעה לבקש מגברת ומר ג'נקינס. היא התעקשה שהיא לא רוצה דבר מהג'נקינס, כולל כספם, אלא רק לראות אם לוק בסדר. אך לרוע המזל, כל מה שהיא קיבלה הייתה תגובתה הלועגת של גברת ג'נקינס. לאחר מכן, היא סולקה מבית החולים ואפילו לא זכתה לראות את לוק. כאילו שהמצב לא יכול היה להיות גרוע יותר, אחיה הבכור אושפז אז בבית החולים עקב התקף לב פתאומי. הדבר הנורא ביותר היה שבמהלך הטיפול בהתקף הלב, הוא אובחן עם תסמינים של סכיזופרניה. הרופא אמר שאחיה הבכור כנראה היה טראומטי ממשהו שגרם להתקף הלב ולמחלת הנפש. עכשיו, הוא לא יכול היה לדבר כראוי יותר, למרות שהיא לא ידעה מה קרה. הדבר היחיד שהיא יכלה לעשות היה לחשוב על דרך להשיג את הכסף עבור דמי הטיפול הרפואי שלו. כשהוריהם נפטרו, אחיה הבכור היה בן 16 והיא הייתה רק בת 10. אף אחד מקרובי משפחתם לא רצה לקחת אותם תחת חסותו, כך שאחיה הבכור נשר מבית הספר כדי להתפרנס ולטפל בה ולהכניס אותה לבית הספר. היא בקושי זכרה את הוריה מאחר ואחיה הבכור לקח על עצמו את תפקידם מאז שהייתה צעירה. מבחינתה, הוא היה המשפחה היחידה שלה. אם היא יכלה להציל אותו, היא הייתה מוכנה להקריב הכל. באותה תקופה, היא הדחיקה את מחשבותיה על לוק וחשבה רק על השגת כספים. היא מכרה את ביתם הזעיר, אך בשל גודלו ומיקומו, הוא הכניס רק מעל מאה אלף, שהיה עדיין רחוק מדמי הטיפול הרפואי של אחיה. לכן, היא ויתרה על כבודה כדי לפנות לגברת ג'נקינס. היא לעולם לא תשכח את המבט המתנשא שגברת ג'נקינס השליכה לעברה. זה היה כאילו היא ממש אמרה שהיא רק רוצה את הכסף של משפחת ג'נקינס! גברת ג'נקינס השליכה 100,000 דולר על הרצפה. אז, היא אמרה לה שהכסף שלה, אבל אסור לה ליצור קשר עם לוק לעולם שוב או לספר ללוק על עברם! סוזן כרעה ברך והרימה את הכסף שטר אחר שטר בעוד מבטה החד והלועג של גברת ג'נקינס הרגיש כמו פגיונות מאחוריה. ליבה כאב וכבודה התפורר. לא משנה כמה כואב או קשה היה, כל מה שהיא ידעה היה שהיא לא יכולה לתת לשום דבר לקרות לאחיה. באופן פתטי, היא כרעה ברך כדי להרים את מאה אלף הדולרים לפני שעזבה את מעון ג'נקינס ואת אהבתה. עם זאת, הסכום הכולל עדיין לא הספיק לטפל במחלת אחיה הבכור. באותה נקודת זמן, גברת שו הופיעה מולה. ככל הנראה, ג'וליאן שו התמודד עם קשיים רבים. מגדת עתידות אמרה שתהיה לו שנה בוגדנית למדי, וכדי לעבור את אותה שנה, הוא יצטרך להתחתן עם מישהי עם אופי תואם. כך זוהתה סוזן לאחר שגברת שו חיפשה מישהי מתאימה. אז, היא התחתנה עם ג'וליאן ומשפחת שו טיפלה בחשבונות הרפואיים של אחיה הבכור. היא שמעה שלוק שכח אותה לחלוטין. ואז, זמן קצר לאחר מכן, היא שמעה שהוא התארס. היא חשבה שהיא יכולה להתמודד עם סוג כזה של כאב. עם זאת, לאחר שהייתה עדה עד כמה לוק היה חיבה כלפי מנדי, היא הבינה שהיא לא כל כך חזקה. למרות זאת, היא לעולם לא תחשוף את חולשתה בפני מנדי איינסלי. כשידיה שלובות בחוזקה, היא אמרה בשלווה, "אני מאחלת לשניכם רק את הטוב ביותר." "משאלה?" מנדי חייכה בזלזול לסוזן. "כדי להודות לך על המשאלה הזו, אני אתן לך מתנה, בסדר?" לפני שהיא הספיקה להגיב, מנדי לקחה את ספל הקפה בפתאומיות ושפכה אותו על ראשה של סוזן. הקפה המטפטף טשטש את ראייתה של סוזן. היא ניגבה את פניה ונעצה במנדי מבט זועם, מוכנה לומר משהו. מנדי צרחה, "את יותר מדי! אני לא מאמינה שאישה חסרת בושה כזו קיימת בעולם הזה." לוק, שחיכה בחוץ, הסתער פנימה כששמע את המהומה הצורמת. הוא הסתכל בסוזן, ואז הביט בארוסתו בעצבנות, "מנדי, מה קרה?" מנדי רעדה כשעשתה עצמה מתוודה, "לוק... הייתה לי הרגשה שהאישה הזו מתעניינת בך ממש עכשיו, אז אמרתי לך לחכות בחוץ כדי לא להביך אותה. אחרי שעזבת, היא בעצם הודתה שהיא אוהבת אותך ורוצה לרדוף אחריך. אמרתי לה שאנחנו מאורסים, אבל היא אמרה שלהיות מאורסים לא אומר שאנחנו נשואים. גם אם נתחתן, נוכל להתגרש. הרגשתי כועסת מאוד, אז השלכתי עליה את הקפה שלי. האם אני באמת רעה בגלל שהרגשתי ככה?" אחרי שאמרה זאת, היא צנחה לתוך זרועותיו של לוק והחלה לבכות. "את לא בן אדם רע. מנדי יקירתי, לעולם לא תהיי רעה. עשית את הדבר הנכון כדי להתמודד עם סוג כזה של אישה." לוק טפח על גבה של מנדי וניחם אותה. סוזן ישבה שם, חשה את הכאב בכל סנטימטר מליבה. ככל ששרירי הלסת שלה התקשחו, היא לא יכלה לשאת את זה יותר. "את משקרת. מעולם לא אמרתי לך את הדברים האלה." "את מתכוונת שאני מאשימה אותך?" מנדי זזה מזרועותיו של לוק ונראתה נסערת. סוזן ראתה בבירור ניצוץ של גאווה בעיניה, אבל היא ענתה, כשהיא עדיין מהדקת את שיניה, "לא משנה מה זה, אני עומדת מאחורי דבריי." "לוק, היא... היא עדיין לא רוצה להודות בזה!" מנדי הביטה בלוק כאילו נעשה לה עוול. כשראה את פניה העצובות, הוא לא יכול היה שלא להרגיש מצטער עליה, אז הוא הסתובב כדי לנעוץ מבט קר בסוזן. "גברת שלבי, אני רוצה שתתנצלי בפני מנדי על מעשייך." סוזן הביטה בו בהלם. הוא האמין למנדי בעיוורון מבלי לברר את האמת ואפילו דרש התנצלות! היא הרגישה מחנק כאילו היא לא יכלה לנשום כראוי. עם כל אנרגיה שנותרה בה, היא חזרה ואמרה, "אמרתי, לא אמרתי את המילים האלה!" "אנחנו אפילו לא מכירות אחת את השנייה. אם באמת לא אמרת את זה, למה הייתי משפריצה עלייך קפה? האם אני כל כך לא הגיונית?" אמרה מנדי כשהיא מביטה בסוזן בשביעות רצון, ביודעה שהיא לא יכולה להסביר את עצמה. סוזן הבטיחה לגברת ג'נקינס שאחרי שלקחה את 100,000 הדולרים האלה, היא לעולם לא תזכיר את עברם ללוק. "את…" סוזן הייתה חיוורת כרוח ולא יצאו מילים מפיה. "גברת שלבי, אני נותן לך הזדמנות אחרונה להתנצל בפני מנדי." לוק נעץ בה מבט קר. סוזן הביטה בו כשהוא כל כך אדיש והרגישה שהעולם משחק איתה משחק אכזרי. הוא היה מגונן עליה בעבר. היא הייתה האישה המאושרת ביותר שחיה אז. עכשיו, הוא מגן על אישה אחרת. "אתה... באמת לא מאמין לי?" סוזן הביטה בלוק כשהרגשות חבויים בעיניה. העיניים האלה… לוק היה המום מעט. הוא לא ידע למה אבל הייתה לו תחושה שהוא לא יכול ממש לתאר. האם הם נפגשו בעבר? לוק שתק זמן מה עד שמנדי נלחצה. היא משכה בזרועו של לוק בחיבה. "יקירי, אתה בסדר?" לוק התעשת. כשהוא מסתכל על פניה היפות של מנדי, הוא אפשר לחיוך קל להופיע על שפתיו. כשהוא היה מרותק למיטה, זו הייתה מנדי שטיפלה בו, והיא הייתה האישה שהוא רצה להיות איתה לשארית חייו. לפיכך, לוק נעץ מבט חזרה בסוזן בצורה מסוכנת. "האם אני צריך להאמין לך ולא לארוסתי?"