בַּלַּיְלָה, בְּחֶדֶר הַשֵּׁנָה. "לוּק, בֶּאֱמֶת לֹא הָיִיתִי מְעֹרֶבֶת בַּמֶּה שֶׁקָּרָה עִם סוּזָן," אָמְרָה מֶנְדִי בִּשְׁקִיקָה. "אֲנִי יוֹדֵעַ," לוּק הֵאָנַח. "מֶנְדִי, נֶעֱשָׂה לָךְ עָוֶל. אֲנִי אֶשְׁתַּדֵּל כְּכֹחִי לְצַמְצֵם אֶת הַהַשְׁפָּעָה שֶׁל הָאֵרוּעַ הַזֶּה. אֲבָל עִם אִמָּא שֶׁלִּי וְשַׁרְלוֹט..." "לוּק, זֶה לֹא שֶׁאֲנִי רוֹצָה לִכְעֹס עַל אִמָּא וְשַׁרְלוֹט," אָמְרָה מֶנְדִי בְּעֹ