שרון לא הצליחה לתפוס את המשמעות מאחורי דבריו של סיימון, אך היא לא העמיקה בכך יותר מדי. אחר כך, היא הביטה בלכלוך שעליה ולא יכלה שלא לחייך. "אני הולכת לשטוף את עצמי. תן לי רגע." לאחר מכן, היא הביטה שוב בבנה. "סבסטיאן, תעזור לאמא לטפל באורח." "בטח." סבסטיאן מיד הלך והביא את משחק השחמט הלא גמור שלהם. "דוד, נמשיך מהפעם הקודמת?" "בסדר." סיימון נשאר ללוות אותו. שרון הביטה בהם בהשתאות. הם באמת נראו כמו אב