שמעון תהה מה עובר עליו. כשבהה בחיוך המזויף שלה, עיניו הצטמצמו. לפתע צבט את סנטרה. הוא התגרה, "גברת זכרי, בכל מקרה תצטרכי להתרגל אליי במוקדם או במאוחר." שרון נבהלה. למה הוא רומז? היא הרימה את מבטה כדי לראות את הלעג בעיניו של הגבר ופתאום הבינה שהוא אומר את זה בכוונה. היא הידקה את פניה הקטנות. "אתה..." כשרצתה להדוף את הגבר, דלת החדר נפתחה בדיוק באותו הרגע. "סיימתי, אמא." סבסטיאן לבש פיג'מה חמודה אחרי