אפילו מייב, שכמעט אף פעם לא איבדה את שלוות רוחה, חשה גל של כעס גואה בתוכה. 'למה לעזור לו תמיד חוזר לנשוך אותי? האם טוב לב הוא באמת רק טעות?' היא חשבה, עיניה בוערות בתסכול. כל מה שמייב יכלה להרגיש היה את הצריבה על שפתיה. ברגע שבירון משך את עצמו מהנשיקה המשפילה הזו, ידה הונפה, מוכנה באופן אינסטינקטיבי לסטור לו. אבל בירון תפס את פרק ידה ללא מאמץ, חיוך לגלגני נפרש על פניו כשפגש את מבטה הזועם. "מה? רוצ