מייב לא יכלה שלא לעצור במקומה.
בדיוק כשעמדה להסתובב, ביירון הניח יד על כתפה, והביט במאורה במבט קר. קולו נחלש, מטפטף קרח. "אני בעלה. את צריכה משהו?"
עיניה של מאורה פערו בתדהמה.
היא חשבה, 'אין מצב! האיש הזה, שנראה אפילו יותר חתיך מסלבריטי, אמור להיות הבעל חסר הפרוטה של מייב?'
כשצפתה בהם מתרחקים, מאורה כמעט שחקה את שיניה בתסכול, וחשבה, 'אז מה אם הוא נראה טוב? אי אפשר לחיות רק על מראה חיצוני!'
כשעזבה
















