הוא ירה מבט לעבר הגור החום המרושל, ואז הסתובב חזרה אל מייב, גבותיו מורמות, תוהה בבירור על התעלולים המוזרים שלה. הכעס של מייב נעלם ברגע. היא משכה לאחור את ידה שהייתה מנופפת לכלב, פניה הסמיקו כשגל של חום התפשט על פני לחייה ואוזניה, והפך אותם לגוון אדום עמוק. "א-אני לא התווכחתי איתו," היא גמגמה, קולה רועד. "אני רק... נימקתי אותו." ביירון בדיוק הגיע ממשא ומתן, עדיין נושא עליו את ריח האלכוהול ומצב רוח