מייב לא יכלה שלא ללחוש, "מר מקדניאל, אל תצבוט לי את הבטן. זה מדגדג..." ביירון עשה את אותו הדבר כשהיה שיכור באותו לילה. הוא אהב להניח את כף ידו על בטנה הרכה ולצבוט אותה בעדינות כאילו הוא משחק בבצק. ביירון עצר ומשך את ידו בלי למצמץ. "לא התכוונתי לעשות את זה." אחר כך, הוא התיישר באדישות והביא את הקשית של החלב החם לשפתיה. הטון שלו היה כל כך שתלטני שהוא היה כמעט לא הגיוני. "תפתחי." מייב בלעה את מה שהיא