"נו, בסדר," ענה ביירון. "אז למה לא הזכרת לי?" מייב לחצה. "לא שאלת." מייב נותרה ללא מילים. היא הידקה את שפתיה בתסכול. היא לא רצתה לחזור אחרי שרצה קצת, אז ניסתה גישה אחרת. "מר מקדניאל, מה דעתך שאקנה לך כמה משקאות, ותלמד אותי?" ביירון הנהן באי רצון. "בסדר." אחרי הפסקה קצרה, מייב התחילה לרוץ שוב, והתאימה את הקצב שלה לקצב של ביירון. בעקבות התנוחה וטכניקת הנשימה שהוא לימד אותה, היא גילתה שהריצה קלה יותר