אחרי שקילפה את התפוח, מייב לא טרחה לשאול הפעם – היא פשוט לקחה ביס גדול. היא מיהרה בארוחת הצהריים קודם לכן, מודאגת להגיע לכאן במהירות, ולכן לא אכלה מספיק. אחרי שסיימה את התפוח, היא תפסה בננה, קילפה אותה ואכלה גם אותה. ברגע שזה נגמר, ידה נשלחה לענבים. ביירון לא יכול היה לסבול את זה יותר. הוא נעץ בה מבט, מרוגז בבירור. "מייב, את כאן כדי לטפל בי או כדי לפשוט על סלסלת הפירות?" מייב, אוחזת בענב, מצמצה בת