למחרת בבוקר, מייב התעוררה בבהלה מצלצול השעון המעורר. כשראתה את הפתק שכתוב עליו "ראיון תקווה נצחית", נזכרה לפתע שהיום יום שני. במהירות השאירה פתק לביירון המסביר את מצבה, ואז מיהרה חזרה לדירתה להחליף בגדים. לאחר שלקחה את חפציה, מיהרה לתקווה נצחית. פציעת הכתף שלה עדיין לא החלימה לגמרי, אבל היא הייתה נחושה לא להחמיץ את ההזדמנות הזו שהשיגה בעמל רב. הראיון עבר בצורה חלקה, והמראיין אמר למייב לחזור בעוד י