"אז?" ביירון צמצם את עיניו והפציר. "בטח, אבל בוא נעשה קודם עסקה. אם זה לא חשוב, אסור לנו לגעת בטלפון אחד של השני," מייב הוסיפה באשמה, "או שנוכל להסתכל בו רק באישור." ביירון לעג. "מה את חושבת שאני?" הוא נחר על הרעיון להסתכל בטלפון שלה. הוא פשוט חשב שעדיף להיות מוכן. אחרי שארצ'ר מסר את הטלפון של מייב, היא הכניסה לתוכו את טביעת האצבע של ביירון. כשביירון לא התכוון להסתכל בטלפון שלה, היא נאנחה לרווחה.