"לכי אחרי הלב שלך," ניקול אמרה לי פעם. נזכרתי במילים האלה עכשיו, כשהסתכלתי על אשר כלוא בכעס העז שלו. "סינתיה?" שאל ג'וזף. הוא חיכה לתשובה שלו. הלב שלי רצה להישאר עם אשר. איך יכולתי לעזוב אותו לבד במצב שהוא היה בו? כל מה שג'וזף רצה לדבר עליו יכול לחכות. "אני מצטערת, ג'וזף," אמרתי, והבטתי בו חטף. "נוכל לדבר בפעם אחרת." יותר בשקט, לאשר, אמרתי, "בוא לחדר שלי." לסתותיו היו קפוצות, הוא הנהן. ג'וזף נחר ב