הקשבתי לקול הפתאומי בראשי וקפאתי. החזקתי את הדלת למשרד הרישום חצי פתוחה, חצי סגורה. "אל תעשי את זה," אמר הקול. מיד עזבתי את הידית כאילו צרבה אותי. הדלת נסגרה לאט. צעדתי צעד אחורה. הבטתי סביבי, אבל לא היה אף אחד בקרבתי. לא היו רמקולים על הקירות או על הרצפה. הטלפון שלי היה תחוב בתוך התיק שלי. הקול הזה לא יכול היה לבוא משום מקום מלבד מתוך ראשי. "מי את?" לחשתי. "אני לילית," ענה הקול. "הזאבה שלך." הפתע