חייגתי את המספר של דילן, והצמדתי את הטלפון לאוזן. עצבנית, כרכתי את זרועי השנייה סביב מותני. אשר ריחף בקרבתי, קרוב אך לא נוגע. במרחק הזה, סביר להניח שהוא יוכל לשמוע כל מה שנאמר משני הצדדים. טוב. ככה הוא יידע שאני לא משקרת. לקח כמה צלצולים עד שדילן ענה. כשסוף סוף עשה זאת, הוא נשמע נעים, אבל לא ממש שמח כמו תמיד. "כמה טוב לשמוע ממך," הוא אמר. "איך הולך בבית הספר?" "אה, בסדר. מה שלומך?" "אני מצוין. טוב