אחרי שאני ואשר נכנסנו לארון הקטן והחשוך, אחת הבנות נעלה אותו אחרינו. היא צחקקה, "תיהנו משבע הדקות שלכם. מתחיל עכשיו!" הארון בחדר המלון היה צר. רק סנטימטרים ספורים הפרידו ביני לבין אשר. בנוסף, אשר היה צריך להישען קדימה כדי לא להכות את הראש במדף, מה שהכניס אותו עוד יותר למרחב המצומצם שלי. כדי לא ליפול קדימה, אשר נשען על הקיר שמאחורי עם זרוע מעל הכתף שלי. הייתי כלואה, מוקפת בו בכל המובנים הטובים ביות