עיניה של איימי היו אדומות מבכי. היא נשאה קופסת טישו מלאה מתחת לזרועה, עם כמה טישו מקומטים בידיה. כשברנט ראה אותה, הוא השליך את המגפון שלו הצידה, רץ לעברה ונפל על ברכיו לרגליה. "איימי," הוא אמר, מתחנן. "אני כל כך מצטער על הדרך שבה התייחסתי אלייך. על הדברים שהרשיתי שיקרו. הייתי צריך להיות שם. הייתי צריך להיות טוב יותר." הוא התייפח בקול רם. איימי הטיטה את קופסת הטישו שלה לעברו והוא לקח כמה. "כל דבר נ