מבטו של אשר היה נעוץ בשפתיי, והייתי בטוחה שהוא עומד לנשק אותי. זה לא היה קשה. השולחן הזה לא היה גדול במיוחד. כל מה שהוא היה צריך לעשות זה להישען קדימה. אבל הוא לא זז מילימטר. "לא," אמר אשר, ולבסוף הסיט את מבטו. הוא הפנה את מבטו היציב אל הבחור בשולחן לידנו, שדרבן את אשר. "אנחנו לא מתנשקים בפומבי. אני אוהב לשמור אותה לעצמי." פניי בערו בעודי מרגישה את ליבי הולם בעוצמה כזו, שחשבתי שהוא עלול לשבור לי כ