"בטח. אני אשלח לך בהודעה את ההוראות הגעה לבית," אני אומרת.
"אה, לא. חשבתי שאולי נצא. כמו למקום של בראנץ' או ארוחת בוקר. יש מקום חדש שנפתח ברחוב שלנו, רציתי לבדוק אותו, אבל רציתי לעשות את זה איתך," אשלי קוטעת מיד, ומדברת מהר.
"אה... אני לא יודעת. אני לא יכולה לעזוב את הבית. אני מחכה ש...אה, טיילר יתקשר..." אני נשמעת עלובה ולא דומה לעצמי בכלל, השקט שנוצר אחרי התגובה שלי גורם לי להבין שאשלי חושבת אות
![אהבה מהטעימה הראשונה [החיית מחמד של אביה החורג]](/_next/image?url=https%3A%2F%2Fcos.ficspire.com%2F2025%2F07%2F15%2Fb6b8b9bc621f44398d2d42210fcbf283.jpg&w=384&q=75)















