אני לא יודע אם אי פעם אסלח לעצמי או אתגבר על תחושת האשמה.
אני לא מצליח להרפות מהאשמה. כל עוד אני חי, אני לא חושב שאוכל אי פעם להתגבר על המראה שלה באותו מחסן כשנכנסתי למקום המבודד והעגום שהוא כלא אותה בו. קטנה, פגיעה וחלשה. המראה הזה רודף אותי.
אני לא מצליח להרפות גם מהכעס שלי. זה חסר אונים כי טיילר גזל ממני את התגובה שלי. הפחדן ברח. אני עדיין לא יכול לומר איך הייתי מגיב אם היינו פוגשים אותו באותו
![אהבה מהטעימה הראשונה [החיית מחמד של אביה החורג]](/_next/image?url=https%3A%2F%2Fcos.ficspire.com%2F2025%2F07%2F15%2Fb6b8b9bc621f44398d2d42210fcbf283.jpg&w=384&q=75)















