מירבלה
האם אני באמת חיה? או שאני משתוקקת למוות כדי לחיות באמת?
זו שאלה שאני שואלת את עצמי ללא הרף כבר שנים.
אני חיה כי מוות מובטח.
דרך הבטחת המוות, אני נושמת.
דרך הבטחת המוות, אני משתוקקת ליכולת לחיות באמת.
כשאני ניצבת מול המוות, אני מצפה שזה יהיה היום המאושר בחיי. כמעט כמו סוף סוף לראות חבר ותיק ואבוד.
אני מקווה שחיבוק המוות יהיה רך וחם, שיגרום לי להרגיש בבית – הבית שתמיד חיפשתי כל עוד אני זוכרת
















