מירבלה
אני שוכבת על גבי ללא תנועה כשדמעות מטשטשות את ראייתי. אני מחרחרת, בולעת את הבכי הקולני שמאיים לפרוץ ממני כי נמאס לי לבכות. נמאס לי שמרחמים עלי.
נמאס לי מהכל באופן כללי.
עבר חודש, חודש מאז שחזרתי מבית החולים, חודש מאז ששמעתי מארס לאחרונה והדאגה שאני מרגישה הורגת אותי.
אני קרועה בין שני עולמות. עולם שבו אני נותנת את המיטב שלי כדי לצאת מהמקום האפל שאליו נדחפתי; אני רוצה לשכוח. החודש האחרון היה
















