מַטֵּאוֹ אני יושב ליד בני, מחזיק אותו קרוב כשהוא רועד בזרועותיי. הכאוס של המסיבה דועך למרחק, ומשאיר רק אותנו שנינו בחדר השקט הזה. דקות חולפות, ואני מחפש את המילים הנכונות לומר. אבל מה אני יכול לומר כדי להקל על הכאב שלו? כדי לגרום לו להרגיש בטוח שוב? אני מביט בו, עיניו עדיין עצומות, חזהו הקטן עולה ויורד עם כל נשימה. ליבי מתמלא באהבה וחמלה. "מריאנו, הבן שלי," אני לוחש, קולי בקושי נשמע. "הבן שלי, אני