מַטֵאוֹ אשתי כורעת על ברכיה כבר יותר מעשרים דקות, בוהה בי בשקט בעיניים מלאות זעם ותאווה. "אני מתחיל לאבד סבלנות, מי וידה." אני צוחק על ההיסוס שלה. "זה בסדר שאתה מבקש מאשתך להתחנן בפניך על ברכיה לפני שאתה ממלא את חובותיך?" אני משמיע צחקוק מבטל, שפתי מיד מתעצבות לחיוך מרוצה כשאני מביט בה מלמעלה, בזמן שעיניה ממשיכות לקדוח חורים בגולגולת שלי. לבסוף, היא בולעת את גאוותה, גומעת רוק בקול רם עם נשיפה של נ