מַטֵאוֹ "עכשיו, העונש שלך." כשאני אומר את המילים בנימה טורפת, אני שולף את האזיקים מהכיס שלי ומאבטח אותם סביב פרקי הידיים של אשתי. היא נושמת נשימה חדה, גבותיה נמשכות לחריץ עמוק. "מַטֵאוֹ, מה אתה עושה?" היא שואלת, הטון שלה מבולבל. "למה אני נענשת?" אני מעקם חיוך סרקסטי, "תדעי בקרוב, אשתי." מירבלה מביטה בי, פחד רוקד בעיניה. טוב, היא צריכה לפחד. אני תופס את זרועה, מושך אותה לחדר הצמוד למשרד שלי. זה שאף