אריה בלי שאשים לב, לוקאס כבר מעלי, שפתיו מתנפלות על שלי ומשאירות אותי חסרת נשימה. ידיי מחליקות באופן אינסטינקטיבי על גבו, ציפורניי מגרדות את עורו כשאני מושכת אותו קרוב יותר. משקלו מצמיד אותי למזרן, וכל מה שאני יכולה לחשוב עליו זה כמה לעזאזל התגעגעתי לזה. "לוקאס..." אני מצליחה לגמגם בין נשיקות, קולי בקושי נשמע. "אתה בטוח שאנחנו צריכים לעשות את זה?" הוא מחייך בזווית פיו על שפתיי, נשימתו חמה על עורי.